בס"ד
המדרך השלם למי שמחפש את עצמו.
בינינו, מי לא?...
נשמה וגוף – פרק א
מאמינים אנו בריבונו של עולם.
מאמינים אנו בטובו, מאמינים אנו בחסדיו.
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי להיטיב לבריותיו.
'טוב ה' לכל'.
גם אנחנו צריכים להיות טובים לכל.
2. ארגז כלים להצלחה בשליחות:
הרבה מאוד כוחות חיים וכישרונות יש בנו.
ה' העניק לנו ארגז כלים נפלא.
ארגז כלים מיוחד של תכונות מולדות,
תכונות שרכשנו במהלך החיים.
דברים שלמדנו, רגשות שחווינו,
דברים שאנחנו אוהבים לעשות, דברים שאנחנו טובים בהם.
כל אלו הם כלי העבודה שלנו.
זהו 'ארגז הכלים' שה' נתן לנשמה שלנו.
כדי לבצע את השליחות שלי בעולם.
השליחות הזו היא מיוחדת לי.
רק אנחנו יכולים להאיר את האור הזה.
רק אנחנו מסוגלים לשחרר לעולם את היופי הזה.
רק אנחנו מסוגלים להעניק את היופי הזה.
איך אני יודע את זה?
כי אם היה עוד אדם שמסוגל בדיוק להאיר את העולם כמוני,
אז הבורא היה מוותר עלי.
אם הוא לא וויתר עלי, כנראה יש בי אור מיוחד שרק אני יכול להאיר.
'בן אדם עלה למעלה עלה,
יש בך כנפי רוח כנפי נשרים אדירים,
אל תכחש בם,
פן יכחשו בך.
דרוש אותם,
דרוש בן אדם וימצאו בך מיד'
'רחמנים ביישנים גומלי חסדים' – פרק ב'
אנשי הקודש,
זכו ולמדו רבות על תיקון המידות.
המידות של אברהם יצחק ויעקב –
רחמנים ביישנים וגומלי חסדים,
דומיננטיות אצלם
טוּב הלב, הנדיבות ועשיית החסד,
מופיעה אצלם בעוצמה רבה.
גם מידת הביישנות, שהיא מידה שקשורה למידת הענווה
נמצאת בם.
הביישנות שלא לחטוא, היא טובה.
הביישנות שלא להתגאות משובחת היא.
הביישנות שלא 'לתפוש גובה' על הזולת- אין כמוה.
אולם,
הביישנות שלא להופיע את האור האלוקי שבי – זהו חטא.
הביישנות שגורמת לשיתוק כוחות החיים – זהו חטא.
הססנות שגורמת לעצמי לומר מי אני ומה חיי – זהו יצר הרע !!
כתב הרב קוק, שכבישת כוחות החיים,
זהו החטא היותר גדול שיכול להימצא.
ביישנות ששמה את האור האלוקי בתוך בית הסוהר,
זהו הפספוס הגדול ביותר שיכול להימצא.
חובה על האדם, להביע את האור האלוקי לו לעולם.
חובה על יהודי לתת חופש לכוחות חייו.
חובה על יהודי בדור הגאולה,
לגאול את כוחותיו מתוך כבלי הדמיון שאופפים עליו.
זה בידנו!
אנחנו מסוגלים לעשות את זה.
'בתי צאי מבית כלא' - אמר המשורר.
אף אנו נאמר לנשמה -
'בתי צאי מבית כלא'.
צאי ממאסר הדמיון.
צאי ממאסר הביישנות.
צאי ממאסר ההססנות.
צאי ממאסר ההלקאה העצמית.
צאי ממאסר החשיבה השלילית העצמית.
צאי !!
צאי !!
'לאמר לאסורים – צאו,
וליושבים בחושך הִגלו'
ארגז כלים אז איך עושים את זה? – פרק ג'
איך אני יודע מהי השליחות שלי?
איך יודעים מהו הכיוון שלי?
איך מתחילים?.
כלל א' : מי שלא מנסה – לא מצליח
אם נתבונן בילד שמתחיל ללכת, אנחנו רואים שכדי להצליח ללכת,
הוא פשוט ניסה !
נכון, הוא נפל אין ספור פעמים עד שהוא הצליח.
הוא נפל, ועוד פעם קם.
עוד פעם הוא נפל, ועוד פעם הוא קם.
אבל,,,
הוא לא התייאש !!
נכון, בהתחלה זה לא היה מושלם.
היה לזה הרבה סיבות להיכשל.
אם היו שואלים את המומחים בתחום,
אולי הם היו מֵשקפים הרבה יותר סיכויים לכישלון מהצלחה.
אבל ,
כנראה שהמזל של הילד היה שהוא לא שאל אף אחד.
הוא פשוט ניסה.
במבט לאחור,
כולם ירכבו על ההצלחה.
כולם יגידו שהם דחפו ועודדו אותו.
כלל ב' : בוער בעצמותיו
זה פשוט בער בו.
כל עצמותו היה שם.
הוא לא הצליח להשתחרר מזה.
זה אפף אותו בכל רגע.
זה מילא את כל כולו.
הוא פשוט היה שם.
בכל הזדמנות שהייתה לו, הוא ניסה.
אחרי כל נפילה הוא המשיך לחלום,
הוא התאמץ.
הוא הזיע.
הרבה דם הוא ירק.
ובסוף, הוא יכל לומר,
הצלחתי להבקיע את האור שבי,
הצלחתי לגלות לעולם את כוחות חיי,
הצלחתי ללכת !!
'אל תשמחי אויבתי לי,
כי נפלתי –
קמתי !
כי אשב בחושך –
ה' אור לי'
אדם שמחפש את שלחותו בעולם,
אבל זה לא בוער בו,
הוא יוותר בקלות.
מי שזה בוער בעצמותיו, בסוף הוא ימצא.
יקח יום, ייקח יומיים,
אולי שנה שנתים חמש או עשר,
אבל בסוף הוא ימצא.
למה?
כי הוא המשיך לחפש !
הוא לא התייאש !
ורבינו הזהיר על כך רבות –
לומר
'אין ייאוש בעולם כלל'
כלל ג : אומרים 'קישטה' לפחד
'קישטה', זו לא מילה יפה.
אבל לפעמים היא חשובה.
לפחד צריך להגיד-
'קישטה'.
מקורו של הפחד הוא בחטא.
'פחדו בציון חטאים'.
עבודת ה' בגלות הייתה מבוססת על הפחד.
פחד מהגויים, פחד מהסובב.
ואפילו, פחד מכבוד ה' והדר גאונו שהוא טוב.
אבל, הוא פחד.
אולם,
עִם עידן הגאולה,
המינון שבין הפחד לאהבה השתנה.
לא רק נגאלנו פיסית מבין האומות,
נפשנו נגאלה !!!
כוחות חיינו נגאלו !
האופי שלנו יצא ממאסר !
אי אפשר להמשיך לחיות בסגנון חיים של לחץ פחד ומסכנות.
דור הגאולה מבקש לעלות לדרגת בקשת ה' ברחבות.
'אתהלך ברחבה' !
כוחות החיים שבו,
כוחות הנפש שלנו,
לא יכולים להמשיך להיות מצומקים דלים ומסכנים.
חייבים אנחנו להקשיב אליהם ולתת להם ביטוי.
בכך נבטא את האור האלוקי שבנו.
בכך נצא ממאסר הגלות שבתוכנו
כך נסיר הכבלים שסוגרים את אישיותנו !!
לקום מנפילות – פרק ד'
בכל אחד יש כוחות שהוא נולד איתם.
הרבה תחביבים שהוא טוב בהם.
הרבה רצונות חלומות תקוות.
אבל ,
משהו קרה לנו בדרך.
איפה שהוא בחיים, הפסקנו לחלום.
איפה שהוא, הפסקנו להאמין שזה שייך.
איפה שהוא הפסקנו לקוות ולייחל.
מה קרה לנו?
התייאשנו.
הכישלון שרף בנו,
הכאיב לנו.
פצע אותנו רק להיזכר בו.
בכל פעם שרק חשבנו עליו, חשנו איך אנחנו חשופים ופגיעים.
זה אכל אותנו.
מבפנים.
ואז,
פשוט הפסקנו לחלום.
התחלנו להיות הרבה יותר ציניים וקרים.
הפסקנו להאמין בעצמנו,
הפסקנו להאמין בעולם הנפלא שה' ברא,
הפסקנו להאמין באנשים.
פשוט,
התייאשנו.
הכי מכל כאב לנו,
שזה קרה לנו.
הרי כל הזמן שיננו לעצמנו
'לי זה לא יקרה'.
ופתאום ,
מצאנו את עצמנו במקום כואב ומדמם,
במקום פצוע,
מלא מוגלה.
ומה ,
האם יש תקווה?
האם יש מרפא לכאב? לסבל?
את
התמימות שהייתה לנו,
כיסתה ציניות קרה.
את הברק בעיניים,
כיסה ענן המאבק בקרב.
ואת החלום שהיה,
גנזנו לעצמנו.
האם יש תקווה?
האם יש עתיד?
האם האור לפנינו?
משנים כיוון-
מכישלון לצמיחה – פרק ה'
יש תכונה מעניינת בכישלון.
הוא לא נותן לך אפשרות להיתקע במקום.
הוא מטלטל את כל נימי הנפש.
הוא מסעיר את כל כוחות החיים.
בדרך כלל, את כל התסיסה שנמצאת בכישלון,
לוקחים להלקאה עצמית.
אבל,
הבשורה הגדולה היא שאפשר אחרת !!!
אפשר להפסיק להתבכיין,
להפסיק לאכול את עצמך,
להפסיק להלקות את עצמך,
ולהתחיל לפרוח !!!
פשוט להתחיל לחיות.
לקחת את כל האנרגיה האצורה בך,
ופשוט לשחרר אותה, לאט לאט.
להתחיל לגלות אותה לעולם.
לא להשאיר אותה בבטן,
ולהסתבך במחשבות שמורידות את הדימוי העצמי למטה.
פשוט,
להתחיל לגלות את עצמך
לעולם.
הרבה טוב נמצא בך.
תתחיל לשתף אותו לעולם שסביבך.
רצינו להציע לך ,
לפגוש את כל העוצמה הפנימית שבך מחדש,
מוזמנים להתמלא באנרגיות חדשות,
ולהתחבר אל עצמכם מחדש.
התקשרו
0504466337